פרגולות עץ גושני

פרגולות עץ גושני

Published by

Posted on פברואר 18, 2017

כיום יותר ויותר ישראלים משתמשים במרחב החיצוני שלהם כדי לבנות מרפסת. בדרך כלל זה פרגולות עץ גושני. יש כיום סוגים רבים לעצים המשמשים לבניית פרגולות. חיתוכי העץ מושרשים באמנות הגרמנית,  ושורשיהם הגרמניים מגיעים עד לימי הביניים .  קירשנר טען שלמד את מלאכת חיתוכי העץ מאביו,  אך התלהב במיוחד מחיתוכי העץ של דירר שראה בשנת   1904ו מאז הוא חלם על החייאת אמנות גרמנית זו.חיתוך העץ היה היסוד לגיבוש חברי קבוצת הגשר. כל חברי הקבוצה עסקו בטכניקה הישנה שאפיינה חיתוכי עץ קדומים בגרמניה:  חיתוך במכשיר קהה,  המעניק אופי קווי גולמי ומחוספס , נוסף על מרקם העץ . ההדפסה נעשתה ידני  ותרמה גם היא לאופי הראשוני והגס של היצירה. צירוף העצים זה לזה, הרכבה של שני זני עצים, הוא משל מובהק. רק שני זנים מאותו סוג יכולים להיות לעץ אחד, שיהיו בו מתכונות שניהם, ועם זאת הוא יהיה בעל תכונות עצמאיות. הרכבה כזאת נעשית כדי להשביח את הזן, והיא פעולה מקובלת אצל חקלאים. הנמשל ברור: העובדה שיהודה וישראל הופכים לעץ אחד, מוכיחה כי ההרכבה הצליחה. זאת ועוד: כמו בכל הרכבה, גם כאן התוצאה תהיה יותר טובה מן המצב הקודם להרכבה: העם המאוחד יהיה חזק ובר קיימא יותר מאשר שני העמים בהיותם נפרדים זה מזה. מבחינה ספרותית יש כאן יותר ממשל. לפנינו מעשה סמלי שהנביא מצטווה לעשות בפני העם. עשיית מעשה כזה בפני קהל צופים בלא הסבר הולם משווה לו גם אופי חידתי. משל העצים נאמר לאחר חורבן המקדש, לפחות 135 שנה לאחר גלות שומרון. ואף על פי כן מדבר הנביא על איחודן של שתי הממלכות, כאילו גולי שומרון עדיין לנגד עיניו, ממש כגולי יהודה שבקרבם הוא יושב. מסתבר שהתקווה לאיחוד כלל העם, השיבה לתקופת הזוהר, העצמה והחסד האלוהי של ימי דוד ושלמה, הייתה חלק בלתי נפרד מחזון הגאולה של עם ישראל, חרף התקופה הממושכת שחלפה מאז פילוג הממלכה. לכן פרגולות עץ גושני כל כך חשובות לבחירת עיצוב המרפסת שלכם למרחב החיצוני.