השפעת הטנין על העץ
Published by omer@eucalyptop.com
Posted on January 18, 2016
ייתכן ושמעתם לא פעם על המושג “טנין” בהקשר של עבודות עץ וטיפולים בעץ, ואתם יודעים שצריך להגן על העץ מפני תופעה זו, אבל אף פעם לא באמת בדקתם מה זה בכלל ה”טנין” הזה… ובכן, במאמר זה ננסה להסביר בפשטות מהו הטנין ומהי השפעתו על העץ.
מהו טנין?
העץ מכיל בתוכו תרכובת מסוימת שעולה אל פני השטח בתנאים שבהם לחות העץ נפלטת החוצה. תרכובת זו קרויה טנין (מהמילה הגרמנית tanna, שמשמעותה עץ אשוח או אלון). הטנין הוא סוג של ביו-מולקולר, בעל תאים פולי-פנוליים (Polyphenolic). הפנול (שנקרא גם חומצה קרבולית) הוא תרכובת שמשפיעה על רמת החומציות של כלל המולקולה.
למרות שפליטת הטנין אל פני השטח של העץ אינה פוגעת באיכות העץ עצמו, הטנין כן פוגם בצבע העץ – גורם לדהייה או יוצר כתמים צהבהבים מסביב לעיניים שבמרקם העץ (בעיקר כשהעץ הוא בגוון בהיר). כמו הליגנין, שגורם להצהבה של נייר העיתון, כך גם הטנין (שהביוכימיה שלו קרוב למשפחת הליגנין), גורם להצהבת העץ.
מסיבה זו, עצים שמיועדים להתקנת דק בגינה או ליצירת חפצי נוי ופריטים שונים באמצעות חיתוך עץ בלייזר – אמורים להיות מוגנים מפני הטנין. יש היום חומרים מקדימים מיוחדים שמנטרלים את ההשפעה של הטנין, ומורחים אותם לפני צביעת העץ. חומרים אלה מונעים גם את הצהבת העץ וגם את דהיית הצבע שלו.
תפוצתם של הטנינים
תרכובת הטנין מצויה בחלקים שונים של העץ כמו ברקמה של הגזע, בשורשים, בעלים, בניצנים ובזרעים. לפעמים הוא נמצא באזור צמיחת העץ (בין הקליפה לבין האפידרמיס) ולעיתים מסייע לוויסות צמיחתן של רקמות אלה. ב-1993 מוינו הצמחים על ידי Mole לפי הנוכחות של הטנין בכול אחת ממשפחות הצמחים.
מה תפקידו של הטנין בעולם הצומח?
כנראה שאין דבר שנברא ללא סיבה. וגם לטנין, שמצוי בלא מעט מיני צמחים, יש תפקיד בעולם הטבע. הנה שני התפקידים עיקריים שלו בחיי הצמחים:
תפקידו האחד של הטנין הוא לסייע להגנת הצמחים והעצים מפני טורפים שונים ואולי גם כחומר הדברה. כאשר בעל חיים או מיקרואורגניזם פוגע ברקת העץ, העץ מייצר טאנין שיוצר עפצים על רקמת העץ הפגועה. יחד עם זאת, המחקר מצא שהזמינות הביולוגית של סוגי טנין שונים בצמחים הולכת ופוחתת בשנים האחרונות, ייתכן ובשל מזיקים שונים או ציפורים.
ובאשר לתפקידו השני של הטנין, נתייחס רגע ל”טעם” הטנין שבעצם מוכר לכול אחד מאתנו… זוכרים את התחושה העפיצה והיבשה שנותרת בפה לאחר שנגסנו בפרי בוסר, או לאחר לגימה של יין אדום? ובכן, עפיצות זו נוצרת על ידי הטנין. זאת אומרת, שלשינויים שהטנין גורם לעץ או לצמח עם הזמן, יש חשיבות גם ברגולציית גידול הצמחים, בתהליך ההבשלה של הפירות ובהליך התיישנות היין.
בנוסף, יש גם עצים שמעוררים את העצים הצומחים בסביבתם לייצר טאנין על ידי הפרשת גז מסוים.
